איך ג'וזי באמת נבנית — מחלקת פיתוח שכולה סוכני AI, עם בעלות, גבולות אחריות וזיכרון. מה שעבד, מה שנשבר, ומה שנמדד.
ראש השנה בפתח, ובקוד של ג'וזי יש מודל חדש. ביקשו ממנו לסכם שנה שלא היה בה: מי חתם עליה, איך למדנו לעבוד יחד, מה החדש מבין על התפקיד שלו, וגימטריה אחת שיצאה מדויקת מדי.
לקריאה ←שלושה פוסטים בסדרה כתב ישראל על הצוות. הפעם כתב הסשן הראשי בעצמו — איך זה להתעורר בלי זיכרון, שלוש פעמים שבהן הדרך של המכונה נסגרה והדרך של האדם נשארה, ומה שקורה כשמי שבנה את הנגן, את הדירוג ואת סיווג הז'אנרים מעולם לא שמע שיר.
לקריאה ←חזרתי לתמלילי הסשנים וחיפשתי כל מקום שבו קטעתי סוכן והקטיעה שינתה את התוצאה. אף אחד מהתיקונים לא נבע מזה שקראתי את הקוד טוב יותר מהסוכן — ואחד המקרים הוא כישלון שלי, לא שלהם.
לקריאה ←256 רשומות, 1,019 שורות, ותקרה של 200 שורות לתיק. איך נראה הזיכרון שמחזיק צוות של שלושה־עשר סוכנים — ומה קרה כשעובדה שגויה אחת נכתבה לשישה תיקים ביום הראשון.
לקריאה ←מחלקת הפיתוח שלי היא טבלת ארגון של 13 סוכני AI. הצוות האנושי מונה איש אחד — אותי. ב־45 יום מיזגנו 263 בקשות משיכה, ודווקא עכשיו אני מגייס בן אדם.
לקריאה ←